לא מכירים את המטופל: רשלנות רפואית במיון ורפואה דחופה

מכירים את 'תיאוריית המעלית' בבתי החולים? אדם מגיע לחדר המיון ומתלונן על כאבים כללים בגוף. אם הוא נשלח להמשך טיפול בקומה שלישית, אז כל הבדיקות ינסו למצוא בעיה אורתופדית. אם הוא נשלח לקומה שביעית אז הממצאים יעידו על בעיה כירורגית, ובמידה והגיע עד הקומה העשירית אז יחליטו כי מדובר בהתקף לב ועליו להיכנס באופן מיידי לצנתור.

רק כדי לסגור את הסיפור, הכאבים בכלל נבעו מסרטן שהתפתח בגופו אך טרם אובחן. רשלנות רפואית במיון ורפואה דחופה הן תופעות נפוצות למדי שנובעות לרוב עקב חוסר היכרות עם המטופל ועברו הרפואי, הצורך בקבלת החלטות מהירה, חדרי מיון עמוסים, שבשעות מסוימות של היום ובסופי שבוע מאוישים על ידי מתמחים צעירים, חסרי נסיון וחסרי שעות שינה.

רשלנות במיון מתייחסת לטיפול הרפואי שניתן בחדרי המיון והטראומה בבתי החולים. מטרת רפואה זו היא למנוע במהירות האפשרית את החמרתו של הנזק שנגרם או הבעיה הרפואית החריפה ולהעביר את המטופל להמשך טיפול במחלקה מתאימה, או במסגרת קופת חולים כתלות בסוג הבעיה ובדחיפותה.

ישנם מקרים בהם נופלים כשלים בטיפול, כגון כשל באבחון הבעיה או אבחון שגוי של מצבו של המטופל, איחור במתן טיפול תרופתי או מתן טיפול תרופתי שגוי, שחרור מבית החולים במצב המחייב אשפוז והמשך בירור או טיפול, או אי מתן הנחיות להמשך טיפול לאחר השחרור.

חשוב להבהיר - רק כאשר נגרם נזק למטופל בשל טיפול שחורג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום הרפואה הדחופה, ניתן להגיש תביעה.

בכתבת הווידאו עו"ד ויקי בקשי ממשרד כספי סרור ושות', מומחית בתביעות רשלנות רפואית מסביר מתי צריכות להידלק נורות אזהרה כאשר מגיעים למיון ולחדרי הטראומה ואיזה מסמכים מהתיק הרפואי חשובים לצורך הגשת התביעה.

למידע נוסף והתייעצות לחץ כאן