מה ניתן לעשות כאשר קיים ניצול מיני בין מטפל ומטופל?

בשנים האחרונות עלה הנושא של הטרדות וניצול מיני שוב ושוב לכותרות, כאשר ניצול מיני במסגרת המשפחה, המשטרה והצבא זוכים לעיקר התהודה. ניצול מיני מתרחש, למרבה הצער, בשכיחות גבוהה יחסית גם במסגרת יחסי מטפל-מטופל, בפרט כשמדובר בטיפול נפשי.

מחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם מלמדים כי 5-15% מכלל המטפלים הגברים קיימו קשר מיני, כזה או אחר, עם מטופלותיהם וכי כ-30% מקרב אותם מטפלים קיימו קשר מיני עם יותר ממטופלת אחת. הניצול המיני אמנם שכיח יותר בקרב מטפלים גברים ואולם התופעה קיימת גם בקרב מטפלות למטופליהן וגם בקרב מטפלים/ות ומטופלים/ות מאותו המין.

אחת הסיבות בגינן נושא הניצול המיני ככלל וניצול מיני במסגרת יחסי מטפל-מטופל בפרט אינו נדון לעתים קרובות יותר, היא שרק אחוז מזערי מאותן מטופלות או מטופלים שחוו ניצול מיני בוחרים להתלונן או לחשוף בדרך אחרת את סיפורם. יחד עם זאת, לחשיפת האירועים הנ"ל חשיבות עליונה, הן כגורם הרתעתי כלפי המטפלים והן לשם הגברת המודעות בקרב הציבור הרחב והמטופלים גם יחד.

במהלך הטיפול לא אחת המטופל הנתון למרותו של המטפל כלל אינו מודע לעובדת היותו מנוצל. למטופל נטייה פסיכולוגית ונפשית לקבל את מרותו של המטפל ללא עוררין, מתוך אמונה כי כל מה שמתרחש בטיפול, כולל המעשים המיניים, הם חלק אינטגרלי מהטיפול או תוצאה טבעית של יחסי הקרבה שנוצרו במהלך הטיפול. עם סיום הקשר הטיפולי, כאשר המטופל משכיל להבין סוף סוף כי נוצל, פעמים רבות הוא מתבייש לחשוף את "הסוד" ולעתים אף נוטה להאשים את עצמו כמי שגרם לקשר המיני האסור.

במרבית המקרים קשר מיני בין מטפל למטופל הינו תוצאה של ניצול התלות שמפתח המטופל כלפי מטפלו, בפרט כשמדובר במטופלים להם נטייה לפתח תלות חזקה כלפי דמות סמכותית. המטפל משיג שליטה והשפעה ניכרת על המטופל וגורם לו לבצע מעשים אף בניגוד לרצונו, מעשים שבמצב רגיל כלל לא היה מעלה על דעתו לבצעם.

יחסים בעלי אופי מיני במסגרת טיפולית עלולים, בסבירות גבוהה, לגרום למטופל נזק נפשי כבד, בדומה לנזק הנגרם למי שחווה גילוי עריות בתוך המשפחה ובין היתר חרדות, אובדן האמון בבני אדם ככלל ובמטפלים בפרט, הפרעות בתפקוד המיני, הגברת הנטייה להתאבדות ועוד. מסיבה זו קבעו האיגודים המקצועיים בכל העולם וגם בארץ כללים אתיים כאלו ואחרים האוסרים על מטפלים (בפרט מתחום בריאות הנפש) כל קשר מיני עם מטופליהם ובחוק הפלילי נקבע איסור מפורש לקשר מיני כאמור.

עו"ד דניאל סרור ממשרד כספי סרור ושות' מומחה בתביעות רשלנות רפואית, מסביר כי מבחינה משפטית לניצול מיני ביחסי מטפל-מטופל קיימים 3 מישורים - המישור הפלילי, המישור האתי והמישור האזרחי. החוק הפלילי וכללי האתיקה נועדו לקבוע גבולות, להרתיע מטפלים מקיום קשר מיני עם מטופליהם. במישור הפלילי - ככל שמטפל יורשע בביצוע עבירה של קשר מיני עם מטופלו הוא צפוי לעונש מאסר ו/או קנס כספי. במישור האתי - לוועדות האתיקה של האיגודים המקצועיים האפשרות להרחיק את מי שהפר את כללי האתיקה מהאיגוד המקצועי.

הבעיה בסנקציה זו היא שאין בה די בכדי להרתיע, שכן הרחקה מחברות באיגוד המקצועי אינה כוללת איסור על המשך העיסוק בטיפול נפשי. במישור הנזיקי - מטרת ההליך המשפטי היא שהמטפל שניצל מינית את מטופלו יפצה את הקורבן בגין הנזקים שגרם לו.

בכתבת הווידאו עו"ד דניאל סרור מסביר כיצד כל מי שנפגע/ה מניצול מיני במסגרת טיפולית יכול/ה למצות את זכויותיו/ה בכל המישורים.

לפרטים נוספים, לחצו כאן