ניתוח באיבר הלא נכון: רשלנות רפואית במהלך ניתוח

מטופל שוכב בחדר התאוששות לאחר ניתוח, הרופא ניגש למיטתו ומספר לו בשמחה כי הניתוח עבר בהצלחה וכי לאחר שלושה שבועות הכבד ישוב לתפקוד מלא. המטופל מסתכל על הרופא ושואל "אבל לא הייתם אמורים לנתח את הלבלב?". טעויות מסוג זה אסור כמובן שיקרו ואם אירעו ברור כי מדובר ברשלנות רפואית בניתוח. אולם רשלנות רפואית בהליך ניתוחי מתייחסת לקשת רחבה יותר של כשלים אשר עלולים להתחיל הרבה לפני שהרופא מחזיק בסכין המנתחים.

המייחד את הניתוחים, הוא שבמרביתם המטופל מצוי בהרדמה כללית, ואין לו מושג מה באמת נעשה בגופו. לכן, לא אחת, מתגלה הנזק רק בשלב מאוחר יותר, אלא אם אכן נגרם נזק מוחשי שניתן לאבחן באופן מיידי לאחר הניתוח או כבר במהלכו, ולעיתים אף מחייב טיפול דחוף נוסף לתיקון הנזק.

ניתוח הוא הליך פולשני ומסוכן ולכן לא אחת עולה השאלה האם היה בכלל צורך בניתוח, או שמא ניתן היה למצות טיפולים שמרניים תחילה, האם הייתה התווית נגד לניתוח, והאם נערכו בדיקות בכדי לוודא שמצבו הרפואי של המטופל מאפשר הרדמה וניתוח. בכל מקרה על הצוות הרפואי להסביר למטופל בצורה יסודית על ההליך עצמו, סיכויי ההצלחה והסיכונים הטמונים בו, ועל שלב ההתאוששות וההחלמה, בכדי לקבל מן המטופל 'הסכמה מדעת'. ללא קבלת 'הסכמה מדעת' מהמטופל, תקום למטופל עילה לתביעה.

רשלנות בניתוח עלולה להתבטא במגוון רחב של כשלים, וביניהם בתכנון לקוי או בביצוע כושל של ההליך, בהותרת גוף זר בגופו של המטופל, בגרימת נזק לאיברים סמוכים ובאי זיהוי תקלה שקרתה במהלך הניתוח. גם במידה שהניתוח הצליח, אחריותו של הצוות הרפואי והמנתח בפרט אינה מסתיימת שם.

תפקידו של הצוות הרפואי הוא להמשיך במעקב נאות לאחר
הניתוח, להיות קשוב לתלונות המנותח ולממצאי בדיקותיו, ובהתאם לזהות במועד סיבוכים, כגון היווצרות נקב או דימום פנימי או התפתחות זיהום. בכל תביעה של רשלנות רפואית יש להוכיח שהצוות או המוסד הרפואי הפר את חובת הזהירות וחרג מסטנדרט רפואי סביר, וכי נגרם נזק כתוצאה מכך.
אז כיצד מנתחים את המקרה ובודקים אם אכן יש חשד לרשלנות? בכתבת הווידאו עו"ד נאוה לאונר ממשרד כספי סרור ושות', מומחית בתביעות רשלנות רפואית, תסביר כל מה שחשוב לדעת לפני הכניסה לניתוח.

לפרטים נוספים לחץ כאן