רשלנות רפואית: מורה נבוכים

נגרם לכם נזק בטיפול רפואי והחלטתם לפנות להליך משפטי, כיצד מתחיל הליך הבירור? מהן הזכויות שלכם? ולמה חשוב לשים לב בעת גיבוש עילת התביעה?

לצורך הכנת הכתבה שוחחנו עם עו"ד דניאל סרור ממשרד כספי סרור ושות', מומחה בייצוג נפגעים וניהול תביעות רשלנות רפואית כדי שיעשה לנו קצת סדר בדברים.

אז מהו תפקידו של עורך הדין?

על עורך דין המטפל בנושא הרשלנות הרפואית מוטלת אחריות רבה. מצד אחד חובתו המקצועית כלפי המטופל היא לבדוק ביסודיות האם אמנם מדובר בטיפול רשלני והאם הנזק שנגרם למטופל אכן נגרם עקב טיפול רשלני זה. מצד שני, מוטלת על עורך הדין חובה מקצועית ומוסרית להגיש תביעה כנגד מטפל או מוסד רפואי רק במקרה המתאים, לאחר שהשתכנע כי אכן מדובר באירוע רשלני שגרם לנזק, מה שמחייב בירור יסודי ומעמיק של כל עובדות המקרה, הכרת הרשומה הרפואי לפרטיה והיוועצות עם מומחים רפואיים מתאימים למקרה.

מה מייחד תביעות של רשלנות רפואית?

חשוב להבין, בשונה מתביעות נזק גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים או תאונות בעבודה בהן הנפגע יודע מה ארע, פעמים רבות מטופל שניזוק במהלך טיפול רפואי אינו מודע לכך. בפעמים אחרות, גם מטופל שיודע מה הנזק שנגרם לו (לעתים המטופל אף אינו מודע להיקף הנזק) אינו יודע כיצד התרחש הדבר והאם מישהו אשם בכך או האם היה ניתן למנוע את הנזק לו הצוות הרפואי היה מתנהל בצורה זהירה ומקצועית.
הסיבות לאי הידיעה רבות, לעתים נגרם הנזק כאשר המטופל היה רדום או מטושטש. בפעמים אחרות שפתם המקצועית של הרופאים המתובלת במונחים לטיניים אינה ברורה למטופל, והמסמך הרפואי שנמסר לו כתוב בצורה כוללנית ומקצועית שאינה מובנת. אך מעל לכל ראוי לציין כי, למרבה הצער, פעמים רבות מדי המערכת הרפואית אינה מגלה, ביזמתה, למטופל את כל אשר ארע במהלך הטיפול ולעתים אף מסתירה מידע במכוון וביודעין.

מהי חשיבות המידע שאנחנו יכולים למסור לעורך הדין?

ישנה חשיבות עליונה לתחקור יסודי של הלקוח שניזוק במהלך טיפול רפואי (לעתים גם תחקור בני משפחה או קרובים שנכחו בטיפול), וזהו גם השלב הראשון והקריטי בעבודת עורך הדין בתיקי רשלנות רפואית. מטרת התחקור היא לעלות על מידע שהלקוח מודע לו (גם אם לעתים אינו מבין את משמעותו), מידע שלא בהכרח יימצא בתיק הרפואי. מידע כזה עשוי לכוון את עוה"ד לעילת התביעה ולמקד אותו בשלב בדיקת התיק הרפואי לאחר מכן.

עד כמה חשוב המידע אשר נאסף בתיק הרפואי?

השלב הבא, לאחר תחקור הלקוח, הוא איסוף כל החומר הרפואי הרלבנטי לנושא הבדיקה. שלב זה הוא קריטי בחשיבותו אך פעמים רבות מתסכל. לעתים קרובות, הרשומה המתקבלת מהמטפל או המוסד הרפואי היא חסרה או קלוקלת, בשל מחדלים בתום לב, או אף גרוע מכך - מסתירה ומעלימה עובדות חיוניות במכוון ובחוסר תום לב מצד המטפל או המוסד הרפואי (ולמרבה הצער גם מצד משרד הבריאות, אף שתפקידו לשמור על בריאות המטופלים). עורך-דין מנוסה ומיומן בניהול תביעות רשלנות רפואית, יודע לזהות את אותם מקרים בהם הרשומה סולפה או אינה תקינה או אינה משקפת באופן מהימן את כל מה שהתרחש במהלך הטיפול, ובמקרים אלו חובתו לרדת לחקר האמת. זוהי אחת המיומנויות שרוכש עורך דין המתמחה בנושא במשך השנים והיא קריטית בחשיבותה להצלחת הטיפול המשפטי.

מה ניתן לעשות במקרים בהם הרשומה הרפואית אינה תקינה?

ראשית, יש לזהות את אותם מקרים בהם הרשומה הרפואית שהתקבלה מהמטפל או המוסד הרפואי אינה נאותה, זיהוי המחייב מיומנות רבה. לאחר מכן, בשלב הבא, ישנן מגוון פעולות בהן ניתן לנקוט לשם קבלת המידע המלא, לרבות פנייה לבית המשפט במקרה המתאים ע"מ לאלץ את המערכת הרפואית לחשוף מידע אותו בחרה להסתיר מהמטופל.
חשוב לציין כי לרשומה חסרה או קלוקלת יש משמעות משפטית. במקרים אלה, רשאי בית המשפט להעביר את נטל ההוכחה מהמטופל התובע למטפל או המוסד הרפואי הנתבעים בעילה של רשלנות רפואית. לעתים קמה לתובע עילת תביעה חדשה הקרויה "נזק ראייתי", במסגרתה מכיר ביהמ"ש בטענה כי בשל הרשומה הפגומה נפגעה גם יכולתו של התובע להוכיח את עילת תביעתו.

לרשומה הרפואית מזמן אמת יש חשיבות עליונה בתיקי רשלנות רפואית, פעמים רבות על פיה יישק דבר בבית המשפט לכשהנושא יגיע להכרעתו. עפ"י דיני הראיות, רשומה זו מוגשת לבית המשפט כראיה לאמיתות תוכנה, כאשר ניתן אך לא פשוט לסתור אותה, ומכאן חשיבותה הרבה.

מהו השלב האחרון לפני הגשת התביעה?

לאחר השלמת איסוף החומר הרפואי עורך-דין מיומן ומקצועי חייב לעיין בקפידה רבה ברשומות, וללמוד אותה ואת המטריה הרפואית היטב. פעולה זו מאפשרת לעורך הדין להחליט עם איזה מומחה או מומחים רפואיים עליו להיוועץ בכדי לגבש מסקנה האם נזקיו של הלקוח אכן נגרמו עקב רשלנות בטיפול הרפואי.

בכדי לזכות בתביעה בעילה של רשלנות רפואית חובה להוכיח ראשית כי אכן מדובר בהתרשלות, אך לא די בכך. חובה להוכיח, בנוסף, כי הנזק הנטען נגרם עקב (עם קשר סיבתי עובדתי ומשפטי) כתוצאה מהטיפול הרשלני הנטען.
כאמור לאחר לימוד יסודי של התיק הרפואי ונסיבות המקרה פונה עוה"ד למומחה/ים רפואי/ים מתאים/ים לבדיקת המקרה על ידו. באותם מקרים בהם מתרשם/ים המומחה/ים כי אכן מדובר בטיפול רשלני ובנוסף כי טיפול זה הוא שגרם לנזק, מתבקש/ים המומחה/ים להכין חוו"ד רפואית ערוכה כדין אשר תשמש בסיס לתביעה בעילה של רשלנות רפואית שתוגש לבית המשפט בשלב הבא.

חשוב להבין כי לפי דיני הראיות לא ניתן להגיש בארץ תביעה הכוללת טענות שברפואה, אם טענות רפואיות אלו אינו מגובות בחוו"ד רפואית של מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי.
לסיום אציין כי טיפול בתביעות רשלנות רפואית מחייב ניסיון, מיומנות ואחריות רבה המוטלת על כתפי עורך הדין במטפל בנושא, בראש ובראשונה כלפי הלקוח שנפגע, אך גם כלפי הרופא או המוסד הרפואי ע"מ להימנע מהגשת תביעות סרק, תביעות שבסופו של יום מזיקות גם ללקוח וגם למערכת הרפואית.

למידע נוסף לחץ/י כאן