רשלנות רפואית: טעויות באבחון מומים מולדים

אחת המטרות החשובות ביותר של בדיקות במהלך ההיריון היא לתת לאם את זכות הבחירה האם להפסיק את ההיריון במקרה בו מתגלה מום או לפחות להיערך לכך ככל שניתן.

בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה הרפואית הבדיקות הפכו לאמינות ומקיפות יותר, אך הן גם מטילות על הרופאים אחריות גדולה יותר לפענח בצורה נכונה את תוצאותיהן.

אי זיהוי מומים עובריים או אי זיהוי ממצאים עובריים (לא בהכרח מומים, אלא גם ממצאים עקיפים או אף חולפים) שעשויים ללמד על בעיה עוברית הוא חלק מקשת רחבה של מחדלים העלולים להקים טענה לרשלנות רפואית במעקב הריון בעילת תביעה המכונה "הולדה בעוולה". הבדיקות שנופלות תחת קטגוריה זו הן אולטרסאונד עוברי, שקיפות עורפית, בדיקות חלבון עוברי, סקירת מערכות, בדיקות מי שפיר ועוד. כאשר גם אי הפנייה לבדיקות אלה עלולה להיחשב בנסיבות מסוימות כרשלנות רפואית וכעילה לתביעה בשל "הולדה בעוולה".

אם נחזור קצת אחורה לתקופת טרום ההיריון, נמצא גם שם חלון זמנים שבו עלולה להתרחש רשלנות רפואית. כאשר אישה ניגשת לרופא המשפחה או לרופא הנשים ומספרת כי בכוונתה להיכנס להיריון, על הרופא להפנות אותה לבדיקות מקדימות המבוססות על היכרותו עם עברה הרפואי וההיסטוריה המשפחתית שלה. במידה והדבר לא נעשה, או שהרופא לא הפנה אותה לבדיקות הנכונות או לא עקב אחר קבלת הממצאים והמשך הטיפול, עלולה לקום טענה לרשלנות.

עו"ד אנה רייף – ליגנזה, ממשרד כספי סרור ושות', מומחית בתביעות רשלנות רפואית, טיפלה במקרים רבים של רשלנות באבחון מומים בהריון או בבדיקות טרום-הריוניות. בכתבת הווידאו עו"ד אנה רייף - ליגנזה מסבירה את הסוגייה של רשלנות באי אבחון מומים מולדים.

למידע נוסף בנושא לחץ/י כאן